חסר רכיב

סוגרים שבוע במרחבים 26.1.17

26/01/2017

לראשונה בארץ: מרחבים היא הרשות המקומית הראשונה שתנתק את כל מוסדותיה מחברת החשמל, ותייצר אנרגיה ממערכות סולאריות. את הפרויקט התחלנו לפני כשנה, וודאי ראיתם את המערכות על הגגות בקרית החינוך, המועצה ועוד. נשלים את התקנת המערכות והחיבור בכל מבני המועצה עד סוף השנה. 
 מדובר בפרויקט המשלב חיסכון אנרגטי ותורם לאיכות הסביבה – וזה מתאים לנו כמועצה ירוקה. בנוסף, ייהנו היישובים והמועצה מהרווחים. 
 כיוון שהפרויקט נעשה בהסתכלות על המרחב כולו כגוף אחד וגיוס המשאבים נעשה ע"י המועצה ולא ע"י היישוב הבודד, איפשרנו להניע את הפרויקט במהירות והסרנו חסמים רבים שהיו עומדים אילו היישוב הבודד היה אמור להתמודד עימם לבד.
 הרשויות המקומיות בארץ סובלות ממחסור תקציבים, ועליהן לחשוב באופן יצירתי, לשנות את התפישה – ולמצוא פתרונות להכנסות ולא להסתמך על תקציבי המדינה שכל שנה מצטמצמים. במסגרת זו, החלטנו להשקיע בייצור חשמל מאנרגיית השמש. לקריאת הכתבה ב ynet


בתמונה: קריית החינוך שלנו:


התיישבות בנגב? ברור שכן!

ביום שלישי השבוע התקיים דיון בכנסת תחת הכותרת "עוצרים את תוכנית 5 היישובים בנגב". את הדיון יזמו חה"כ יוסי יונה וחה"כ יעל כהן פארן. השתתפו בו גם חה"כ תמר זנדברג וחה"כ איתן ברושי – ברושי היה היחידי מבין חברי הכנסת שתמך בהתיישבות ובהקמת יישובים בנגב כמעשה ציוני הכרחי. חשוב לציין כי חברי כנסת רבים תומכים בהקמת היישובים, וכמובן, שרי הממשלה שכבר אישרו הקמתם. בדיון הציגו הח"כים ופעילים מתנועת הפריפריות והחברה להגנת הטבע, טיעונים למה לא להקים יישובים. הגעתי לייצג את עמדת המועצה.

נתחיל:

בנובמבר 2015 אישרה הממשלה את התכנית של משרד השיכון, להקמת 5 יישובים חדשים בדרום. שניים מן היישובים האלה, דניאל ואשל הנשיא, יוקמו בתחומי המועצה האזורית מרחבים. חשוב להדגיש כי השרים אישרו את התוכנית לאחר בדיקה מעמיקה ודיונים רבים. הנגב, כידוע, מכסה כ 60% משטחה של ישראל, מתגוררים בו חלק קטן מאוכלוסיית ישראל ובנקודות התיישבות בודדות.

אין זו הפעם הראשונה שרשויות התכנון מכריזות על תכנית להקמת יישובים חדשים. כזכור, בערב מבצע צוק איתן, הכריזה הממשלה על הקמת גוש יישובים חדש במבואות ערד. כאז, גם עכשיו, הכוונה להקים יישובים חדשים מעוררת מחאות מסוגים שונים. ארגוני איכות הסביבה חוששים לגורלם של ערכי הטבע. הכלכלנים מספקים חישובים המוכיחים שהקמת יישוב חדש יקרה יותר מהרחבת יישובים קיימים.

המחאות האלה צורמות ויש לדחות אותן על הסף.

ראשית, להתנגדות של 'הירוקים'. אין צורך להטיף לנו, תושבי המושבים בדרום, על חשיבותם של ערכי הטבע והנוף. אנחנו איננו 'יוצאים' אל הטבע – אנחנו חיים בתוכו. אבל, לאחר שאמרנו זאת, יש להוסיף כי כל פיתוח ובנייה כרוכים בפגיעה מסוימת בסביבה הירוקה, בין אם זו שכונה חדשה בפרברי עיר, או אם זה יישוב חדש. כמובן, לא כל פגיעה בסביבה הכרחית ומוצדקת, אבל לא כל בנייה פסולה ומגונה.

גם את ההתנגדות של מחשבי החשבונות יש לדחות. בנייה והקמת יישובים אינן נבחנות רק בטבלאות חשבונאיות של רווח והפסד. תוספת קומה לבניין מגורים תמיד תהיה זולה יותר מהקמת בניין חדש וסלילת כביש זולה יותר מהנחת קו רכבת. האם משום כך נפסיק לבנות מסילות רכבת ולבנות שכונות ובניינים?

ועוד הערה בעניין הזה, היישובים שיקומו במרחבים, שניהם צמודי גדר לכפרים פעילים, האחד, בצמוד לקריית החינוך שלנו ולכפר השיקומי עלה נגב נחלת ערן- שם גם יקום בית- החולים השיקומי הראשון בדרום, והשני, ירחיב את הכפר החינוכי אשל הנשיא. לאשל הנשיא- כבר יש סמל יישוב. בשני היישובים כבר יש תשתיות מים, ביוב וחשמל, והטענה כי המדינה תשלם הון בהקמתם- פשוט לא נכונה. התשתיות קיימות ואנו לא מקימים את היישובים מאפס.

ואחרי שאמרנו כל זאת, כדאי להוסיף עוד נימוק אחד, גם אם יש לנסח אותו בזהירות, תוך הקפדה על תקינות פוליטית: ההתיישבות בנגב חיונית, בראש ובראשונה, במסגרת המאבק על שמירת אדמות הלאום. היום כבר לא תקין לדבר על 'ייהוד הנגב' ולבנייה הלא חוקית קוראים 'כפרים לא מוכרים'.
הגיע הזמן לקרוא לדברים בשמם: הכפרים הלא מוכרים הם יישובים של בדואים פורעי חוק הקוראים תיגר על החוק, על הריבונות ועל אופייה של המדינה. הקמת יישובים יהודיים – בלי לפגוע כמובן בצורך להקים יישובים חוקיים לאזרחים הערבים – חיונית גם כדי לשמור על אדמות הלאום.
ההחלטה להקים חמישה יישובים חדשים בדרום חיונית אפוא מכל בחינה: כלכלית, חברתית וגם –אם תסלחו לי על הביטוי – זו החלטה ציונית מאין כמוה.

אשמח לקבל מכם תגובות והצעות.
שבת- שלום,
שי חג'ג'
08-9929420
054-2134567
shayh@merchavim.org.il
www.merchavim.org.il
לקבלת כל העידכונים: אפליקציית המועצה זמינה להורדה בחינם בחנויות האפליקציות. כיתבו: ״מרחבים״
חסר רכיב