חסר רכיב

מטיילים בבית. פינות החמד במרחבים...

בהמשך הכתבה והמפה, פירוט על הנקודות



יער ניר משה
יער קק"ל צמוד למושב ניר משה, בינואר פברואר היער פורח בשפע של פרחים, בעיקר כלניות. ביער שבילי רכיבה, ביער סינגל לרוכבים מקצועיים, ונקודת תצפית מרהיבה על האזור בקרבת בריכות המים.

שביל השובלים
פרויקט שביל השובלים כולל פיתוח מערכת שבילי אופניים אטרקטיבית בין אגני הנחלים זאדה מצפון למושב שדה צבי ועד נחל הוגה בסמוך ליער ניר משה. השביל מהווה חיבור בין יישובי המועצה בגוש הצפוני לבין סביבתם ומאפשר לרוכבים נגישות לאתרי תיירות כפרית וחקלאית וכן למוקדי נופש ופנאי. ניתן להשתלב בשביל מכל המושבים באיזור. במסגרת התכנית הותאמו חיבורים למערכת שבילי האופניים במרחב שיקמה מצפון לשביל ועם נחל גרר מדרום אליו. סך אורך מערכת השבילים הוא בהיקף של כ- 14 ק"מ.
שביל השובלים נמצא במרחב שבין נחל שקמה ודרך הנוף העוברת לאורכו לבין "ישובי שובלים", שעלו על הקרקע בראשית שנות ה-50. ישובי השובלים התיישבו במרחב ריק מאדם. הישוב הקרוב ביותר אליהם היה קיבוץ שובל ועל שמו הם נקראו שובל א', שובל ב' וכן הלאה, רק שנים מאוחר יותר זכה כל מושב לשם פרטי משלו.

שביל הקהילות
שביל הליכה ורכיבה בריאותי, העובר בין מבועים – לניר משה. בשביל נופים נהדרים, מתקני כושר, ספסלים והוא מואר בשעות החשיכה בתאורת לד.

 

חניון קהילתי קלחים

החניון נמצא בכניסה לכביש המוביל לקלחים, משמאל הדרך, ומציע פינת ישיבה מוצלת ופריחה מדהימה בעונה. החניון הוא פרי יצירתם של קהילת קלחים, הריאה הירוקה הצמודה לביתם, המשמשת אותם לפעילויות והתכנסות קהילתית. החניון נמצא בחורשת יער ותיק, והסברה היא שנטעו אותו ראשוני המתיישבים בישובים באזור.

 

מוזיאון מרחבים- מרחבים בראשיתה

אחרי קום המדינה הגיעו לנגב השומם משפחות עולים והקימו כאן בתנאים לא תנאים את ביתם – מושבי מרחבים. עם בואם שוכנו המתיישבים באוהלים ופרנסתם הראשונה הייתה בניית בתיהם. בכל יישוב הוקם צריף או שניים ובו המזכירות, הצרכנייה, המרפאה, בית הספר וגן הילדים עם ציוד דל. אספקת המזון, התחבורה והשירות הרפואי לא היו סדירים. במושבים לא היה חשמל פרט לגנרטור קטן. בקווי המים הארעיים לנגב היו אין ספור תקלות ואנשי הכפרים סבלו ממחסור במים, אפילו במי שתייה. כדי לתעד את השנים הראשונות של המושבים הוקם ארכיון המכיל אוסף מסמכים משנות החמישים ותצוגה מוזאלית. מטרת התצוגה להמחיש את סיפור ראשיתה של מרחבים, את קשיי הקיום והמאבקים היום – יומיים ולספר זאת לדורות הבאים של המתיישבים הראשונים. המוזיאון ממוקם בקרית החינוך מרחבים וניתן להגיע בתיאום מראש: 08-9929485

פארק שרשרת נחל גרר

נחל גרר הוא היובל הראשי של נחל הבשור, החורץ את מישורי הלס בנגב המערבי. הפארק ממוקם על אפיק נחל גרר בין נתיבות לאופקים. במקום נטועים עצי אשל, אקליפטוס, זית וחרוב. קק"ל סללה בפארק דרכים נופיות המובילות לשמורות של נחל גרר עליון ותחתון. תופעה ייחודית למקום היא היעלמות המים בחודש יוני, שבו גדל הקנה המצוי ב- 10 ס"מ ביום ומשתמש בכל המים. באוקטובר נפסקת צמיחתו והמים שבים לזרום בערוץ, ללא כל קשר לירידת גשמים.
אל הפארק מגיעים מכביש נתיבות-אופקים (כביש מס' 25), מול מושב תדהר, מדרום למושב שרשרת (בגלל סמיכותו של המושב שרשרת לפארק הוא זכה בשעתו לכינוי – פארק שרשרת).  בקטע זה של הנחל יש כמה נביעות מים מליחים (עד5,000 מ"ג כלור לליטר). המים משמשים להשקיית עדרי צאן ולרווית צימאונן של חיות הבר המתקיימות כאן.

החי והצומח

כדאי לדעת ששעות הערב באזור הפארק טומנות בחובן שקיעה מדהימה, כמו שרק בנגב יש, וסיכוי טוב לראות בעלי חיים: דורבנים, שועלים, מכרסמים קטנים, גיריות, סמורים, לעיתים נדירות יותר אפילו צבוע, וגם חתולי ביצה יש באזור בשפע. 

בסוף החורף חופרים שרקרקים צבעוניים, כחלים, שלדגים ודוכיפת, את קיניהם בקירות הלס, ולהקות גדולות של יונים מקננות בחגווי הסלע. גם ציר הנדידה לא רחוק מכאן, כך שיש סיכוי לראות להקות גדולות של דיות, עגורים ולעיתים שקנאים חולפות ממעל. באזור נראות חוגלות במספרים גדולים, כמו גם סיקסקים וכרוונים.

הצמחייה עשירה בעצי אקליפטוס, אשל, זית וחרוב. את כל העצים שתלה קק"ל בתוך שרוולי פוליגל, המעניקים הגנה בפני שיניהן של עדרי הכבשים והעזים הרועות במקום. השרוולים תורמים לזירוז צימוח לגובה מחמת השאיפה הטבעית של הצמח לאור. מרבית העצים ניטעו בשיטות "קציר נגר" (איסוף מי גשמים ושיטפונות ע"י סכרים, לימנים, תלמים, שיחים וטרסות. 

המקום עשיר בפרחי כלניות, דבורנית שחומה ודינסמור, נוריות, צבעוני הנגב, פרגים, עיריות (גדולה בעיקר), חרציות, מרווה, אירוס ארץישראלי ושיטה כחלחלה. רוב הצמחים האלה פורחים בין החודשים ינואר לאפריל.


גן לאומי הבשור (פארק אשכול)

גן לאומי הבשור הוא פינה ירוקה במדבר על גדת נחל בשור. בלב מישורי הלס של הנגב המערבי נובע מעיין שופע וסביבו מדשאות רחבות ידיים ואלפי עצים נותני צל. גן לאומי הבשור הוא מקום נפלא לבילוי בחיק הטבע ובסיס יציאה מצוין לטיולים במרחבי חבל הבשור.


אתר ציון תחילת המיפוי המודרני בא"י-נקודת הטריג
באתר תחילת המיפוי הארץ ישראלי מצויה אבן טריג M3 – אחת משלוש אבנים המהוות את משולש הטריגולציה הראשון של ארץ ישראל. מנקודה זו החלו מדידות כל שטחי הארץ, שערך השלטון הבריטי בשנת 1921.
האתר נמצא מול מושב מסלול בשולי כביש מספר 241 המקביל לכביש הישן הוא "כביש הרעב" שנסלל בשנות ה-40 ביוזמת הבריטים על מנת לספק עבודה לבדואים המקומיים. במקום הסבר לגבי שיטת המדידה, וציון המיקום. הנקודה מהווה כיפה גיאוגרפית סמויה ומפתיעה ברוחב פריסת התצפית המתאפשרים במקום.

סינגל נחל שמריה
סינגל נחל שמריה-סובב אופקים עובר בנופי לס, כורכר וגבעות חוליות, בנופים הפתוחים של הנגב וחוצה שלושה נחלים: שמריה, פטיש ואופקים. חניוני ראש המסלול נמצאים בצומת גילת בסמוך לבניין המועצה האזורית מרחבים ובמרכז הקניות One באופקים. המסלולים מסווגים לשתי דרגות קושי: קלה ובינונית.

פארק סיירת שקד
הפארק שוכן בגיא נחמד בערוץ נחל אופקים. זהו אחד מאתרי הייעור המיוחדים בישראל. בשנת 1987 החלה קק"ל בנטיעת הפארק, המשתרע על כ-6,000 דונם. קרקע הלס ומשטר הגשמים, כ-200 מ"מ בשנה בממוצע, דומים לאזורים נרחבים בנגב, ולכן קק"ל בחרה להפעיל במקום תחנת מחקר לגיבוש דרכי ממשק להמשך הנטיעות והמרעה בנגב. התחנה מנוהלת בשיתוף פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון, והיא אחות לשתי תחנות נוספות בלהבים ובשדה בוקר.
בתחנה חוקרים שיטות יעילות לביצוע "סוואניזציה" – תהליך שנועד להעלות את פוריות הקרקע ואת מגוון המינים ולשפר את שילוב המרעה בשטח. סוואניזציה היא תהליך שנועד למנוע מדבור, תופעה הגורמת לירידת פוריות הקרקע באזורים רבים בעולם בשל עיבוד לא נכון של האדמה, רעיית יתר או שינויי אקלים. יישום השיטות הנחקרות בתחנות מחקר כגון זו שבפארק סיירת שקד הופך את ישראל למדינה מובילה בתחום המאבק במדבור.
בפארק ניטעו כ-5,200 עצים, הכוללים עצים רחבי עלים ועצי מחט. העצים ניזונים ממי גשם שנאספים במדרונות ("קציר נגר") מבלי שיהיה צורך בהתערבות אדם מתמשכת.
נכנסים בכניסה הראשית לאופקים (רחוב הרצל, כביש 2335). חוצים את העיר דרומה בכביש 2335, המוביל לבסיס חיל האוויר בחצרים. מהקצה הדרומי של העיר נוסעים דרומה עוד כ-2 ק"מ ופונים שמאלה (מזרחה) על פי השילוט המכוון לפארק סיירת שקד.
גשר ברזל חוצה את נחל אופקים למלוא רוחבו. אורכו כ-130 מ' וגובהו המרבי מעל אפיק הנחל כ-12 מ'. הבריטים הציבו את הגשר לאחר מלחמת העולם הראשונה כחלק ממסילת הברזל שסללו מרפיח צפונה, לעבר באר שבע. כדאי לשים לב לעובדה שחלקי הגשר מחוברים אלה לאלה במסמרות (ניטים), ללא כל ריתוך, תופעה שאין שנייה לה בישראל. הגשר נשען על שבעה זוגות של עמודי פלדה מרשימים שמולאו בטון.
קו הרכבת רפיח-באר שבע נפתח לתנועה ב-8 במאי 1918. תחילה, עד לבניית הגשר, חצתה המסילה את הנחל על הסוללה שמצפון לנחל. המסילה היתה בשימוש צבאי ואזרחי עד שנת 1927 ואז ננטשה מטעמים כלכליים. תוואי המסילה ובעיקר הגשר הנהדר עודם בולטים בשטח.

נחל שמריה
היובלים העיליים של נחל שמריה, החורץ את שדות הלס של הנגב המערבי, מתחילים את דרכם מדרום ליישוב הבדואי תראבין א-צאנע, לא הרחק מקיבוץ משמר הנגב. הנחל הרדוד עובר ליד חורבת שמריה ואחר כך מצפון למרכז קק"ל בגילת על שם דוד נחמיאס.
חורבת שמריה היא אתר עתיקות מהתקופות הביזנטית והערבית הקדומה. בחורבה, שהיא גבעה קטנטונת במרחב של שדות מעובדים, השתמרו שרידי יישוב גדול ובו כנסייה, מתקנים חקלאיים, מערות ובורות מים. לא הרחק משם עוברת סוללת מסילת הברזל שסלל הממשל העות'מני כדי לקדם את פני הצבא הבריטי. בעבר שכן כאן קברו של נבי סמארה – קדוש בדווי מקומי – וממנו נגזר שמה של החורבה ושל הנחל העובר למרגלותיה.
הנחל חוצה את כביש 241 מערבה מצפון לצומת גילת ונשפך לנחל פטיש מצפון למושבים רנן, בטחה ופדויים. נחל פטיש ממשיך עוד מעט הלאה ונשפך לנחל גרר, היובל העיקרי של נחל הבשור. אורכו הכולל של הנחל כ-14 ק"מ.

מצודת פטיש
במהלך המאה ה-19 היו סכסוכים רבים בין שבטי הבדואים, בעיקר על רקע רעיית עדרים בשטחים בנגב הצפוני. סכסוכים אלו הגיעו לידי שפיכות דמים ולסכסוכי נקמת דם ולכן נאלץ השלטון העות'מאני להזרים כוחות צבא לאזור, ולשם שיכונם לבנות בשנת 1894 מצודה במרכז האזור הבדואי, במצודה שכנו גם כוחות מכס, משטרת גבולות, כוחות לאבטחת דרכי הסחר ומערכת שיפוט.
המצודה נקראה בפי הטורקים "אלג'היר" ובפי הבדואים "קלעת אל-פוטיס", ובעברית - "מצודת פטיש". המצודה כללה מבנה אבן ארוך ובו שני אולמות גדולים.
מלבד מצודת פטיש, בנו הטורקים עוד שתי מצודות: קצר א-ראשד (על גדות נחל באר שבע, בקיבוץ אורים. מתחת לשרידי המצודה, השולטת על סביבתה, מערת מחצבה גדולה מן התקופה הביזנטית. ליד האזור יש כמה בורות מים סתומים.
כל השרידים והאזור שלידם כלול בתוך שמורת נחל אופקים.


חסר רכיב