חסר רכיב

פרשת מקץ, ב' בטבת תשע"ג

פרשת השבוע, מקץ, ממשיכה ומספרת את סיפורו של יוסף, האח השנוא, בעל החלומות. לאחר שהושלך לכלא כשסירב להעתר לאשת פוטיפר. מכאן ואילך מספרת הפרשה כיצד נחלץ מבית האסורים ועלה לגדולה כשליט על מצרים, הממונה על התבואה וכיצד פגש את אחיו שבאו לשבור שבר במצרים. "ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו".

יוסף ממשיך ומתעלל באחיו, והנה, במקום להתייצב לפניהם, מאשים אותם בריגול, דורש מהם להביא את אחיהם הקטן, טומן כסף באמתחותיהם כדי להאשימם בגניבה ולא מרפה עד שיעקב אביו נעתר ושולח את בנימין איתם. אבל גם אז ממשיך יוסף ומתעלל באחים וטומן גביע באמתחתו של הצעיר ומודיע להם כי הוא יישאר עבד במצרים.

השאלה שאינה מרפה- למה התעלל כך יוסף באביו? גם אם יש לו סיבה להתנכר לאחיו ששנאו אותו, מדוע הוא מאריך את ייסוריו של אביו הזקן שאהב אותו "מכל אחיו ויעש לו כתונת פסים"?

התשובה- יוסף כנראה חשד באביו כי גם לו יש יד במכירתו. הוא מעמיד אותו במבחן כשהוא תובע ממנו לשלוח את אחיו הצעיר ורק כאשר הוא שומע מאחיו יהודה, בפרשה הבאה, את המילים המפורשות: "ויאמר עבדך אבי אלינו כי שניים ילדה לי אשתי ויצא האחד מאתי ואומר אך טרוף טורף" רק אז סר החשד ויוסף מתוודע לאחיו ושואל "העוד אבי חי"

שבת- שלום,

שי חג'ג'

חסר רכיב