חסר רכיב

פרשת ויגש, ט' בטבת תשע"ג

פרשת השבוע, ויגש. "ויגש אליו יהודה ויאמר, בי אדוני וגו'" לאחר מסכת התעללויות פוקעת סבלנותו של יהודה – בלי ספק, מנהיג. והוא ניגש אל המשנה למלך ונושא באוזניו דברים תקיפים. מנהיגותו של יהודה באה לידי ביטוי פעם אחר פעם, הוא איננו בכור האחים, אבל הוא נוטל את ההנהגה באירועים קריטיים, כאשר נראה לו שאין מנהיגות ראויה. כך עשה לאחר שהאחים השליכו את יוסף לבור כשהציע למכור אותו ולא להורגו, כמו שתכננו לעשות.

אח"כ, כעבור שנים, הוא מפגין מנהיגות כשהוא מתווכח עם אביו ומשכנע אותו לשלוח את בנימין איתם, כפי שדרש "האיש".

ואז, כאשר נתפס בנימין עם הגביע באמתחתו, שוב זהו יהודה המנהל את המשא ומתן עם יוסף ומציע לו להישאר עם כל האחים, עבדים במצרים בתמורה לבנימין.
וכאן, כאשר יוסף מתעקש להשאיר בידיו את בנימין, שוב זהו יהודה הנוטל מנהיגות וניגש אל המושל הכל- יכול לשאת באוזניו נאום מחושב שיש בו גם התרפסות, גם תחנונים וגם תקיפות.

ואומנם, התרגיל מצליח ויוסף נשבר, מצווה להוציא את כל הנוכחים וכשהוא נשאר עם האחים הוא מתוודה: "אני יוסף, העוד אבי חי".

כזאת היא דמותו של המנהיג, כפי שהיא נשקפת מהתנהגותו של יהודה: אדם היודע מתי להתערב ומתי לשתוק, מתי להתחנן ומתי להזהיר, שיודע לקחת אחריות כאשר אין אחר שיעשה זאת.

שבת- שלום,

שי חג'ג' 

חסר רכיב