חסר רכיב

פרשת בוא, ח' בשבט תשע"ג

פרשת השבוע, בוא, משלימה את מכות מצרים שאחריהן שלח פרעה את בני ישראל מארצו. המכה האחרונה, כידוע, היא מכת בכורות ולפניה, לקראת הגרוש ממצרים, מצווה ה' את משה "דבר נא באוזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי כסף וכלי זהב".

בהמשך הכתוב ברור למי הכוונה: "ויתן ה' את חן העם בעיני מצרים", כלומר, ההוראה לשאול כלי כסף וזהב, היא מאת השכנים המצרים. ולא רק זה, אלא שהמצרים גם נענו בחפץ לב ונתנו את כליהם לשכניהם.

השאלה המתבקשת היא, כמובן, האם יכול להיות שהיו יחסי שכנות טובים כל- כך בין העבדים העבריים לבין אדוניהם? איך יכול להיות שהעבדים פונים לשכניהם ומקבלים מהם בהשאלה כלי כסף וזהב? נראה שהסיבה להתקרבות הזאת הן המכות הקשות שנפלו על מצרים. בשעת צרה, כאשר המכות נופלות בזו אחר זו, חש הציבור בצורך להתלכד. אחים לצרה. וכך מוצאים עצמם מי שעד לא מכבר היו עבדים ואדונים, בשכנות אחת טובה. מלוכדים נוכח האסונות.

שבת- שלום,

שי חג'ג'

 

חסר רכיב