חסר רכיב

מגילת אסתר, י"ב באדר תשע"ג

במוצאי שבת אנחנו קוראים את מגילת אסתר בבתי- הכנסת. אולי המגילה הכי אנושית וחברתית בכתבי הקודש. לא במקרה, שמו של הקב"ה איננו נזכר אפילו פעם אחת במגילה, כמו לומר לנו: המזימה להשמיד את העם היהודי בפרס ומדי הייתה כולה מזימה אנושית, בגלל רדיפת כבוד וגאווה.

וההצלה הייתה גם היא תודות להתלכדות של העם ותודות למנהיגות של מרדכי ושל אסתר.

מה שעוד מוכיח עד כמה המגילה טבעית ועד כמה היא משקפת את ההתנהגות האנושית, זה הנאמר בסופה. לאחר שמרדכי מציל את עמו מגזירת השמד, לאחר שכבר נחתמה ולאחר שהתמנה למשנה למלך אחשורוש, מעידה המגילה "כי מרדכי היהודי... גדול ליהודים ורצוי לרוב אחיו". דווקא כאשר עלה לגדולה, היו בציבור היהודי מי שהתנגד לו וכפי שאמרו חז"ל "שמקצת הסנהדרין פרשו ממנו".

חג- שמח ושבת שלום,

שי חג'ג'

חסר רכיב