חסר רכיב

פרשת תזריע- מצורע, ב' באייר תשע"ג

פרשת השבוע היא, כידוע, בעצם, שתי פרשיות מחוברות: תזריע - מצורע. שתי הפרשיות האלה יוצאות דופן: הן עוסקות בעיקר במחלה אחת, הצרעת, בתופעות שלה ובדרכי הריפוי ממנה. לצד הצרעת מזכירה הפרשה את הנגעים, שאח, ספחת ובהרת.

השאלה העולה אצל כל מי שקורא בפרשיות האלה היא ברורה: מדוע הכהן הוא הממלא את תפקיד הרופא? מדוע הוא זה הצריך לטפל בסימני המחלה ולתת לה את התרופה – בידוד והיטהרות? האם זה לא תפקידו של הרופא? ואם הכהן עוסק בריפוי, למה איננו מטפל בשאר המחלות? ובכלל, ממתי התורה עוסקת במחלות וריפויין?

התשובה ברורה: מחלת הצרעת איננה סתם מחלה. היא אומנם פוגעת בגוף (וגם בבית ובבגד), אבל מקורה בנפש, ברוח של החולה ובהתנהגותו. נגע הצרעת בא על האדם בגלל לשון הרע, אמרו רוב הפרשנים. דיבורים רעים, רכילויות ושקרים זה על זה.

משום- כך, גם הריפוי איננו בתרופה או במשחה, אלא בבידוד. מי שפגע באחרים, יש להרחיק אותו מהחברה עד שיתרפא.

ערב יום העצמאות, בשבת שבין שני ימי זיכרון – יום השואה ויום הזיכרון לחללי צה"ל ולנרצחים בפעולות האיבה- אין מתאים ממנו לקרוא את הפרשיות האלה ולזכור שעלינו לכבד את האחרים, לנהוג כבוד איש באחיו ושמוח במדינה שהקמנו כאן.

שבת שלום וחג עצמאות שמח.

שי חג'ג'

חסר רכיב