חסר רכיב

פרשת אמור, ט"ז באייר תשע"ג

בעיצומם של ימי ספירת העומר, בערב יום ל"ג בעומר, אנחנו קוראים בפרשת השבוע פרשת "אמור". ואכן, בפרשה הזאת עומד במרכז אירוע שעוסק ב"חטא שפתיים". זהו הסיפור על הסכסוך בין גר, בנה של ישראלית ואב מצרי, לבין ישראלי אחר. "ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל ויינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי. ויקוב בן האשה הישראלית את השם ויקלל. ויביאו אותו אל משה". על המקלל הוטל עונש סקילה "הוצא את המקלל ורגמו אותו כל העדה". ולא סתם סקילה – אלא העדים לאירוע סומכים את ידיהם על ראשו של הנידון וכאילו מאשרים את דינו הקשה.

מתברר שהעונש על קללה, ביטוי שפתיים חמור מאוד. חמור יותר מהעונש על מעשי חטא אחרים – הנה למדנו מן הפרשה כמה יש להיזהר בדברים היוצאים מן הפה, ביחס לזולת. ואת השיעור הזה אנחנו לומדים גם מימי ספירת העומר. שבהם אנחנו נוהגים מנהגי אבלות על מותם של תלמידי ר' עקיבא. ועל מה מתו? על שלא נהגו בכבוד זה בזה. תלמידי חכמים גדולים שבוודאי הקפידו בקיום המצוות.

כמה חשוב לנהוג כבוד בזולת. כמה חשוב שלא להעליב ושלא לפגוע, גם אם חולקים עליו.

שבת- שלום

שי חג'ג'

חסר רכיב