חסר רכיב

פרשת בהר, כ"ג באייר תשע"ג

פרשת השבוע, פרשת בהר. "וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לא תְכַלֶּה פְּאַת שָדְךָ לִקְצר וְלֶקֶט קְצִירְךָ לא תְלַקֵּט:  וְכַרְמְךָ לא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזב אתָם אֲנִי ה' אֱלהֵיכֶם" (ויקרא י"ט)

פרשת בהר מפרטת את הצווים החלים על החקלאים, על שנת השמיטה ועל שנת היובל, דיני קרקעות, קניין בתים, קניין שדות ומצוות צדקה, שחרור העבדים בשביעית, חיזוק האביונים. בקריאת הפרשה בולטת דאגת התורה להענקת זכויות סוציאליות ובעיקר, בולטת הדאגה לעניים בחברה.

קיום המצוות בפרשה זו, נתינת מעשרות, הלקט, השכחה, הפאה והפרט (מתנות הניתנות לעניים בעונת הקציר) הן מצוות המתייחסות לחקלאים, מצוות שהחקלאי מקיים שלא מתוך מחוייבות לגמול טובה לחברו, אלא, לעצמו.  

בעידן שבו הקפיטליזם מתחיל לאבד את יוקרתו. כאשר הפרטת המשק כבר איננה מקודשת. כאשר מתעוררות שאלות אם התחרות הכלכלית אכן היא השיטה היעילה ביותר, מעניין לקרוא כיצד רואה התורה את השיטה הכלכלית הנכונה. " לא תכלה פאת שדך לקצור" מצווה אותנו התורה. השדה הוא שלך, אבל אסור לך לקחת את כל תבואת השדה לעצמך. "לעני ולגר תעזוב אותם". מיהו העני אנחנו יודעים. אך מיהו הגר? אולי גר ממש, זה שהתגייר, בן עם אחר שקשר את גורלו בגורל העם היהודי. ואלי גר הוא הזר. כל מי שאיננו בן המקום. מי שאין לו משפחה או חברה תומכת. גם לו יש חובה לסייע. היום המצב הפוך. בעלי הממון הם שדורשים לעצמם תספורות ומחיקת חובות והקלות במיסים. עולם הפוך מזה שציוותה התורה.

שבת שלום

שי חג'ג'

חסר רכיב