חסר רכיב

פרשת ואתחנן, י"ב באב תשע"ג

פרשת השבוע, פרשת ואתחנן, השנייה בפרשיות ספר דברים. משה רבנו ממשיך לדבר באוזני בני ישראל לפני כניסתם לארץ המובטחת ומסכם את המסע הארוך במדבר.

בפרשה מתחנן משה לקב"ה (ואתחנן אל ה') שיאפשר לו להיכנס לארץ, לאחר שנות הנדודים במדבר וההובלה הממושכת שלו את עם ישראל לאורך היציאה ממצרים.
כידוע, משה רבינו לא זוכה להוביל את העם לארץ ולא זוכה להיכנס אליה. ממשיכו, יהושע בן נון, הוא המנהיג שמוביל את הכניסה לארץ, את הכיבוש ואת החלוקה לנחלות השבטים וכו'.
מדוע לא נעתר הקב"ה לבקשותיו הרבות של משה (חז"ל מספרים לנו שמשה רבינו התפלל חמש מאות וחמש עשרה (515) תפילות כדי להיכנס, כמניין (=הגימטריא) של "ואתחנן", עד שנענה ב"אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה".
משה לא זוכה להיכנס לארץ כעונש על חטאו בו הכה בסלע ולא דיבר אליו (כמופיע בפרשת חוקת). באותו מאורע משה מתבקש לדבר אל הסלע, אבל לא מקיים את דברי ה', אלא מכה בסלע ("ויך את הסלע במטהו פעמיים").

משה מתחנן אל השם שיוותר על העונש שהטיל עליו ונאמר "ויתעבר ה' בי למענכם", כלומר לא בגללכם, אלא למענכם. עפ"י הסברו של משה, הקב"ה לא נענה לבקשתו בעצם בגלל טובת העם. כלומר לטובת העם. לכך יש כמה פירושים. כדי ללמד לקח את העם, שהשם מדקדק עם המנהיגים יותר מאשר עם האנשים הפשוטים.

ועוד דבר, אפשר גם שהביטוי למענכם נועד לומר שמשה היה המנהיג הנכון למשימה של הוצאת העם ממצרים והבאתם לארץ. אבל, לאחר הכניסה לארץ המשימה השתנתה. עכשיו כבר צריך לבסס את אחיזת העם בארץ. דרושה מנהיגות אחרת ולמנהיגות הזאת מתאים יהושע ולא משה. 

שבת שלום,

שי חג'ג'

חסר רכיב