חסר רכיב

פרשת כי תצא, י' באלול תשע"ג

פרשת השבוע, כי תצא, מפרטת מצוות רבות בין אדם לחברו וגם מצווה אחת המחייבת הסבר. אפשר להבין את המצוות העוסקות ביחס לעניים ולבעלי החיים, אבל לא קל להבין את ההוראה הזאת: "לא יבוא עמוני ומואבי בקהל ה'... על אשר לא קידמו אתכם בלחם ובמים...לא תתעב מצרי כי גר היית בארצו". לעמונים ולמואבים שלא הניחו לבני ישראל לעבור בארצם ואף שכרו את בלעם לקללם, אסור לסלוח לעולם. אבל המצרים, ששיעבדו את ישראל 400 שנה והרגו את כל הבן היילוד ואף רדפו אחרי בני ישראל כאשר יצאו ממצרים כדי להשמידם, להם אסור לשמור טינה. למה?

הנימוק שמביאה התורה מעניין "כי גר היית בארצו". למרות כל הרדיפות והשעבוד, אין לשכוח למצרים את החסד שעשו עם בני ישראל בימיו של יוסף, כאשר הזמינו אותם לגור איתם בארץ מצרים (גר, בהקשר זה, משמעו – מתגורר).

את הלקח הזה כדאי שנלמד גם אנחנו ביחסנו לזרים החיים בתוכנו. העובדים הזרים, העובדים בחקלאות ובסיעוד ובבניין, אלה שהבאנו כחוק להתגורר ולעבוד פה.

שבת שלום,

שי חג'ג'

חסר רכיב