חסר רכיב

פרשת תצווה, ו' באדר א' תשע"ד

פרשת השבוע, פרשת תצווה. השבת הראשונה בחודש אדר א'. ההפטרה היא הציווי הידוע "זָכוֹר, אֵת אֲשֶׁר-עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל-הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ- וְאַתָּה, עָיֵף וְיָגֵעַ; וְלֹא יָרֵא, אֱלֹהִים."

פרשנים התחבטו רבות בשאלה איך הפך עמלק לאויב האולטימטיבי, האויב שמצווה לשנוא אותו. הרי היו אויבים קשים יותר, כמו פרעה, מלך מצרים, או כמו המן, שביקש להשמיד את כל היהודים, מהודו ועד כוש. והיו עוד מלחמות, שבני ישראל נלחמו ממצרים לארץ המובטחת. למה דווקא עמלק?

הסיבה היא, ככל הנראה, השנאה של עמלק לבני ישראל, בלי שום סיבה. פרעה ביקש לנצל אותם. המן היה משוכנע שהם אויבים. עמלק שנא סתם כך. בימינו, אנחנו שבים ורואים התעוררות של אותה שנאה עמלקית ליהודים, שנאה בלי סיבה ובלי תכלית. לפעמים היא מוסווית כאנטי- כיבוש, אבל קל לזהות את השנאה שבסגנונו העתיק של עמלק.

השנאה הזאת אפשרית כאשר אתה "עייף ויגע ולא ירא אלוקים". כלומר, כאשר איננו מאמינים בצדקת דרכנו. אם נאמין בצדקתנו נוכל להתמודד גם עם השנאה הזאת.

שבת שלום

שי חג'ג' 

חסר רכיב