חסר רכיב

פרשת בהר, ט' באייר תשע"ד

פרשת השבוע, פרשת בהר, פותחת במצווה המוכרת לנו, החקלאים, מצוות השמיטה. האיסור לעבוד את האדמה בכל שנה שביעית. "שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע, וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר (...) וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם, לְאָכְלָה--לְךָ, וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ; וְלִשְׂכִירְךָ, וּלְתוֹשָׁבְךָ, הַגָּרִים, עִמָּךְ."
מעטות המצוות שיש להן משמעות חברתית חשובה כל כך. החקלאי מצווה להפקיר את תוצרת השדה לכל דכפין. הפרשה עצמה מסבירה את מטרת המצווה: "וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי."
שום דבר לא מוחלט. לא הבעלות על השדה, לא הבעלות על העבד או על אחוזת- הבית.
אבל כבר הפרשה מבינה עד כמה קשה לקיים את המצווה הזאת: "וְכִי תֹאמְרוּ ' מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת: הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת-תְּבוּאָתֵנוּ?' וְצִוִּיתִי אֶת-בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית, וְעָשָׂת(ה) אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים." 
וּזְרַעְתֶּם אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת, וַאֲכַלְתֶּם מִן הַתְּבוּאָה יָשָׁן; עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת, עַד בּוֹא תְּבוּאָתָהּ תֹּאכְלוּ יָשָׁן."
הקושי הזה מלווה אותנו גם היום. עד היום נמשכת המחלוקת בנוגע ל"היתר המכירה". האם ניתן להשתמש בו כדי שלא לפגוע בחקלאים, או לא.
נדמה לי שכל מי שההתיישבות בארץ ועבודת האדמה חשובות בעיניו, יאמץ את ההיתר הזה שקבע הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל.
שבת שלום
שי חג'ג'
חסר רכיב