חסר רכיב

פרשת תולדות

פרשת השבוע, תולדות, מסכמת את תולדותיו של יצחק ומספרת את ראשיתו של הסכסוך הקשה והמר בין שני בניו, עשו ויעקב. במרכז הפרשה, 'גניבת' הברכה. הסיפור ידוע: יצחק הזקן והעיוור והנוטה למות שולח את בנו עשו לצוד ציד ולעשות לו מטעמים "כאשר אהבתי. והביאה לי ואוכלה, בעבור תברכך נפשי בטרם אמות". את הדברים שומעת רבקה, אימם של עשו ושל יעקב, והיא מצווה על בנה, יעקב, להתחפש לעשו ולהביא לה גדיים "ואעשה אותם לאביך כאשר אהב והבאת לאביך ואכל בעבור אשר יברכך לפני מותו".
התנהגותה של רבקה מעוררת אי נוחות. איך יכולה האישה להוליך שולל את בעלה? מדוע מעדיפה האם את הבן הצעיר על הבן הבכור ומעודדת אותו לגנוב במרמה את הברכה? ובכלל – אם הברכה מגיעה לבכור, מדוע היא מסייעת לצעיר לקבל אותה?
קריאה זהירה בפרשה מראה שבעצם לא הייתה כאן תרמית. הברכה הגיעה ליעקב גם מתוקף ההבטחה של אלוהים עוד לפני לידת התאומים "ורב יעבוד צעיר" וגם משום שהוא קנה מאחיו את הבכורה, עבור נזיד העדשים. אין ספק שגם יצחק ידע שמי שהוא מברך הוא יעקב ולא עשו. "הקול קול יעקב והידיים ידי עשו". האם באמת עורות הגדיים על ידיו של יעקב שכנעו אותו שאלה ידיו השעירות של עשו? וכשהוא אוכל את המטעמים שהכינה רבקה "כאשר אהב", האם איננו מבחין שלא בשר ציד מוגש לו אלא בשר גדיים?
ברור שלא. יצחק משתתף בהצגה משום שהוא מאמין שהברכה מגיעה ליעקב ומעמיד פנים כאילו מוליכים אותו שולל. הוא איננו יודע את מה שיעקב יודע: שבנו הצעיר קנה את הבכורה כדין. ולכן הוא עושה הכל כדי להשתתף בהצגה.
שבת שלום
שי חג'ג'
חסר רכיב