סוגרים שבוע במרחבים 11.01.19


תכנון כביש 293 מתקדם, והשבוע הוצגו לנו התוכניות. כפי שעידכנתי בעבר, עלות התיכנון 20 מיליון ₪, להרחבת כביש 293 (צומת שדה צבי – צומת בית הגדי) ל- 4 נתיבים. העברנו את ההערות שלנו להתייחסות וברגע שהתכנון יסתיים ויאושר ע"י המוסדות, נשיג תקציב נוסף לעבודות. עלות העבודות מוערכת בכ 250 מיליון ₪.

  • תכנון כביש 293 ל 4 נתיבים

איחוד הצלה

השבוע נפתח קורס חובשים של איחוד הצלה באולם הספורט במבועים. משתתפי הקורס יצטרפו למערך המתנדבים של איחוד הצלה הפרוסים בכל הארץ.

איחוד הצלה,  למי שלא מכיר, עוסקים בהצלת חיים. מתנדבי הארגון פרוסים בכל הארץ, ומקבלים קריאות לפי מיקומם וקירבתם למקום האירוע ומעניקים טיפול רפואי ראשוני מציל חיים. סיכמנו על שיתופי פעולה, שכולל פתיחת קורס חובשים ונהגי אמבולנס לתושבי מרחבים. קורס החובשים בהיקף של 180 שעות, פעמיים בשבוע במשך 7-8 חודשים. ומילה על המשתתפים בקורס. המשתתפים מתחייבים לענות לקריאות להצלת חיים, הן ללמידה והתנסות והן להתנדבות בהמשך. כמעט מכל מושב יש נציג בקורס. יש לזה משמעות אדירה, באזור שבו מרחקי הנסיעה ארוכים, שיהיה מענה טיפולי ראשוני מיידי. אני מבקש להודות לאיחוד הצלה ותודה גדולה לכל המתנדבים החדשים. מחמם את הלב.  

אני שמח וגאה בנכונות הקהילה שלנו לתת. להתנדב ולסייע בכל קריאה. זה מה שבונה את החוסן שלנו וזה מה שיוצר קהילה חזקה.

 

כנס וועדים

השבוע התקיים כנס וועדים, בהשתתפות הנהגות היישובים, באילת. זו כבר מסורת שהכנסים שלנו מתקיימים עם שדות נגב, והוא נועד להעניק ידע וכלים לחברי הוועדים החדשים והוותיקים. התכנים המרכזיים היו על סמכויות, חובות ואחריות הוועדים, עידכונים בנושא הקרקעות ואגודות שיתופיות, מתווה הסדרה והכנת התשתית הארגונית ועוד. הכנס נועד גם להיכרות, גיבוש ולמידה משותפת. פתחנו בביקור במו"פ ערבה, לשיחה עם ידידי, אייל בלום, ראש המועצה האזורית ערבה תיכונה, ולהדרכה במו"פ. הפידבקים שקיבלנו היו מעולים ואני מבקש להודות למארגנים.

 

פרשת השבוע

פרשת השבוע, פרשת בוא, מספרת את סיפור שלוש המכות האחרונות שהיכה ה' את מצרים.

מכות מצרים, כידוע, הלכו והחריפו, מהמכה הראשונה, מכת הצפרדעים, עד האחרונה, מכת הבכורות שבעקבותיה נכנע פרעה ומשלח את עם ישראל.

השאלה הטבעית היא, אפוא, מה הייתה מכת החושך, המכה התשיעית? מה היה כל כך קשה בה? במה הייתה יותר קשה מהמכות שקדמו לה, ערוב, שחין, ברד וארבה? בסך הכל, שלושה ימים בלי אור. 

אחד ההסברים המעניינים אומר כי החומרה לא הייתה בחוסר האפשרות לראות, אלא בניתוק האישי והחברתי: "לֹא-רָאוּ אִישׁ אֶת-אָחִיו וְלֹא-קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים". החושך היה כבד ומוחשי כל כך עד שהמצרים חששו לזוז ממקומם. איש לא ראה את הצרכים של האחר ואיש לא קם ממקומו לסייע לחברו שנקלע לצרה.

הבעיה אפוא איננה חוסר האפשרות לראות, אלא חוסר האפשרות לראות את הזולת. זכרו את זה.

 

שבת שלום,

שי