דלג לתוכן העמוד
עבדתי מתן
סמל 

עבדתי מתן

בן הדסה ורחמים
נפל ביום י"א בניסן תשס"ח (16/04/2008)
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי אופקים

סיפור חייו

בן הדסה ורחמים. נולד בערב חג השבועות, ביום ה' בסיוון תשמ"ח (21.5.1988), ב בית החולים "סורוקה" שבבאר שבע. אח צעיר לחן, הבכורה, ואח גדול לבן, בן הזקונים. את שמו קיבל על שם חג מתן תורה שבו נולד, ואמנם, לכל אורך חייו הוכיח כי ראוי הוא לשם שנבחר בעבורו .

מתן גדל במושב פטיש שבצפון מערב הנגב. ילד יפה, ביישן, צנוע ותמים, אך שובב לא קטן. כמו כל ילד "סנדוויץ'" היה מקניט את אחיו, אך ככל שהתבגר חש צורך לגונן עליהם, ו את השובבות החליפו דאגה ואכפתיות. את ראשית חינוכו קנה מתן בפעוטון ובגן הילדים שבמושב. משם עבר לגן חובה שבבית הספר האזורי "מרחבים", וכאן למד עד תום כיתה י"ב. כתלמיד היה שקט, אך השקט שבו הקרין הרבה כוח ועוצמה, כך מעידים המורים. הוא סיים את לימודיו בהצלחה עם תעודת בגרות מלאה. ילד של בית היה מתן, קשוב לצורכי המשפחה ואחראי. בן שתים-עשרה החל לעזור לאביו במשק המשפחתי: חורף וקיץ, בשעות הבוקר המוקדמות ובשעות הערב, היה מגיע לרפת וחולב את הפרות. ברצון עשה זאת ו בחיוך, מתוך אהבת הנתינה שהייתה בו . גם לאמו הרבה לסייע בעבודות הבית. בשעות הפנאי בילה עם חבריו הטובים מהמושב – נתי דוידיאן וסמי אליאסים.

נדיבות, הגינות ויושר היו מתכונותיו הבולטות של מתן, והקנו לו מעריצים רבים. בהתבגרו הפך לעלם חמודות – גבוה וחסון, חייכן ונעים הליכות, ומקרין על סביבתו אור ושמחת חיים. אהבה גדולה הייתה למתן לספורט, ובעיקר לכדורגל. עד גיל ארבע-עשרה שיחק בקבוצת כדורגל לילדים במועצה האזורית מרחבים, ואף זכה למדליה על פעילותו בקבוצה. כאוהד מושבע של "מכבי חיפה" היו קירות חדרו צבועים ירוק, וחלק ניכר מזמנו הקדיש לפעילות באתרי הספורט באינטרנט. לאחר מותו נודע למשפחתו כי מתן ניהל את הפורום של קבוצת "מכבי ליון" באתר "האטריק" – אתר המפעיל משחק מקוון המדמה ניהול של קבוצת כדורגל מקצוענית. כינויו הווירטואלי של מתן ב"האטריק" היה "Matan Action ". קהל אוהדיו היה גדול , ועל מכתב הניחומים שנשלח למשפחתו לאחר נפילתו היו חתומים כמאתיים ושישים איש.

בביתו ינק מתן ערכים של אהבת העם והארץ , ועל כן לא היה זה פלא כי חש רצון עז לשרת את המדינה ולהילחם למענה. כבר כשקיבל את הצו הראשון, בהיותו בן שבע-עשרה , הודיע כי בכוונתו לשרת כחייל קרבי. הוריו המודאגים ניסו להניאו מכוונתו, ואביו אף התבטא במילים "אתה רוצה לעשות אותנו למשפחה שכולה?!", אך דבר לא הועיל; מתן היה נחוש בדעתו להיות לוחם , וטען כי אם לא ישרת ביחידה קרבית – מוטב כי לא ישרת כלל. בלב כבד נאלצו ההורים לקבל את החלטתו ולכבדה.

חלומו של מתן היה לשרת בחטיבת "גבעתי" – החטיבה האהובה עליו מצעירותו, וכדי להכין עצמו לשירות הקרבי עמל במרץ על שיפור כושרו הגופני. שעות ארוכות התאמן על פיתוח השרירים במכשיר ה"מולטי טריינר" שקנו לו הוריו, וערך מדי ערב ריצות ארוכות בשדות המושב.

באוקטובר 2006 , חודש לפני מועד גיוסו המתוכנן, נפטר אביו של מתן לאחר מחלה ממושכת. מתן התבגר באחת, גילה תעצומות נפש, והפך לראש המשפחה. מכאן ואילך שימש כאב לאחותו ולאחיו, ותמך באמו. תשומת לב מיוחדת הקדיש לנושא לימודיו של אחיו הצעיר: מתן השגיח כי בן ילמד היטב, וכי יקבל שיעורי עזר.

בעקבות האסון שינה מתן את אורח חייו, חזר בתשובה וקיבל על עצמו עול תורה ומצוות. הוא ביקש לדחות את מועד גיוסו כדי לומר "קדיש" על אביו ו כדי לסייע למשפחה, ודאג כי יישמרו מנהגי האבלות.

לנוכח המציאות החדשה ביקשה אמו של מתן כי יוותר על תכניותיו לשרת ביחידה קרבית, אך מתן דבק בהחלטתו – "אם אני לא אלך לקרבי, אז מי ילך ?" אמר, והפעיל לחץ כבד כדי להשיג את מבוקשו. משקיבל לבסוף, לאחר מאמצים והתעקשות, את הבשורה כי שובץ ב"גבעתי", היה מאושר.

מתן התגייס לצה"ל ב-12.3.2007, לגדוד "צבר" של "גבעתי" , והחל במסלול הלוחם המפרך. משפחתו ליוותה אותו לכל אורך הדרך, ונכחה בכל טקסי הסיום של השלבים השונים: טקס סיום הטירונות, טקס סיום המסלול וטקס סיום האימון המתקדם. רגע מיוחד ובלתי נשכח היה מעמד קבלת הכומתה הסגולה. עיניו של מתן נצצו בדמעות התרגשות, וכך גם עיניה של אמו, שגאוותה הייתה מהולה בחרדה גדולה.

מתן היה "מורעל" על "גבעתי", ותקופת שירותו הייתה בעבורו תקופה של פריחה. הוא היה קשור בעבותות ליחידה ולחברים, אהב את מפקדיו וזכה להערכתם. מספר אמיר, מפקד המחלקה: "כשהמ"פ הודיע לי בישיבה שעליי לבחור חייל אחד שבאמת מגיע לו קורס צ'ופר על התפקוד שלו, לא היה לי ספק שזה יהיה מתן שיישלח לקורס צניחה ... מתן היה חייל למופת, שקט, מקצועי, ממושמע, צנוע, ומעל הכול – חבר טוב. בעיניים שלו תמיד יכולתי לראות את התמימות שלו ואת טוב הלב, ערכים שוודאי רכש בבית אמו, שלמרות המצב הלא קל גידלה בן עם רצון גדול כל כך לתת ולתרום מעצמו." חבריו של מתן העידו כי היה לוחם מסור ומקצועי – " אדם נדיר, אדם שלא מוותר גם כשקשה לו," כך יובל, חבר במחלקה, והוסיף שימי, חבר נוסף: "... לא פגשתי לוחם יותר מקצועי ממך, אחד שיוצא לכל משימה בלי לשאול שאלות, חייל שמבצע הכול בצורה מושלמת. בחור מקסים, חייכן, מצחיק, חבר נפש, יודע להקשיב."

סמל מתן עבדתי נפל בקרב ברצועת עזה ביום י"א בניסן תשס"ח (16.4.2008). בסביבות השעה 6:30 בבוקר נשמע קול נפץ עז באזור גדר המערכת, סמוך לשטח קיבוץ בארי. כוחות "גבעתי" שהוזעקו למקום איתרו חוליית מחבלים והחלו להסתער לעברה. חוליית מחבלים נוספת ששכבה במארב פתחה באש לעבר החיילים. כוחות גדולים של צה"ל הוזעקו לגזרה, ובמקום התנהלו חילופי אש כבדים. מתן, שהלך בראש הכוח, נהרג כבר במכת האש הראשונה. עמו נפלו חבריו ליחידה סמל מנהאש אלבינאת וסמל דוד פפיאן. עוד שני חיילים נפצעו.

מתן, כשמו כן הוא , נתן את חייו למען המולדת. הוא לא הספיק לחגוג את יום הולדתו העשרים, שחל כחודש לאחר נפילתו. המונים ליוו אותו למנוחתו האחרונה בבית העלמין הצבאי שבאופקים. הוא השאיר אחריו אם, אחות ואח. על מצבתו חקקה המשפחה את המילים "'מה אהבתי תורתך, נר לרגלי דברך' / יקירנו נזכור אותך לעולמי עד".

אמו של מתן נפרדה ממנו בשיר שכתבה: "עצובים וכואבים כולנו, מרכינים ראש / לא מאמינים ומצפים לבואך עד בוש / אבל אתה הלכת לבלי שוב / ולנו עצוב, כל כך עצוב / נלקחת מאיתנו בדמי ימיך / ואנחנו נותרנו לבכות אחריך / בלכתך השארת חלל ריק / ונותר לנו רק על העבר להתרפק / השארת אותנו כואבים עד תום / ואנחנו נחכה לך כל יום ויום / צחוקך תמיד באוזנינו יהדהד / ולא תהיה לנו נחמה לעולם ועד. / תחסר לנו מאוד היום ובעתיד / ודמותך תהיה חקוקה בליבנו תמיד."

ספד למתן זיו שילון, חובש בגדוד: "מתני שלנו,היית בשבילנו הרעש וגם השקט, החיים והתום של המשפחה שלנו, משפחת מחלקה 2. ... עכשיו, כשדרכינו נפרדו, אני מרגיש שאיבדתי אצבע מתוך אגרוף שלם ומאוחד. למדתי המון ממך, על הרוגע שאפשר להפיק בתקופות הכי קשות ומסעירות. אתה ילד יקר ומיוחד, אין שני לך. ... נמשיך להתמודד ולשאת את הכאב, אך גם את הגאווה על כך שזכינו להכיר מלאך שכמוך. נוח על משכבך בשלום אהוב, אח יקר, אתה איתי תמיד."

לאחר אזכרת ה"שלושים" כתבה נופית גלר, בת דודתו של מתן: "מתן, יקר שלנו... אני זוכרת אותך ילד שובב, מלא שמחת חיים, שאהב להשתולל ו לשמוח. ... כשבגרת הפכת לנער נבון ואחראי. לקחת על עצמך לעזור במשק החקלאי, נתת את הלב והנשמה לעזור בבית, ועשית את זה תמיד באהבה גדולה. אני רוצה להגיד לך תודה – על כל מה שהיית בשבילנו. היית לי אח במלוא מובן המילה. אני רוצה להגיד לך שאני גאה בך. כולנו כאן המומים וכואבים את לכתך בטרם עת. שמור עלינו, תן לנו את הכוח להיות חזקים וטובי לב – כמו שאתה היית. אוהבת אותך מאוד."

לזכרו של מתן הוקם אתר אינטרנט ובו קורות חייו וגלריית תמונות, דברי הספד רבים ושירים שנכתבו לזכרו. כתובת האתר: http://matan-avdati.ad-olam.co.il/Default.aspx.

כתב בן, אחיו: "... אח יקר שלי וגיבור, אני כל כך אוהב ומתגעגע. אנשים סיפרו עליך ב'שבעה' ש אפילו שניות ספורות לפני שנהרגת שמעו אותך צועק 'לכו לבדוק מה קרה לחבר ...' אפילו כשהיית לפני הסוף, עדיין דאגת לחברים שלך . ... אח יקר שלי, ראשון הלכת , ראשון -ראשון בראש, גיבור שלא פוחד מכלום . אמרת לי שאתה כבר כל כך רוצה לעשות פעולה מבצעית, כל כך היית נמרץ, לא ויתרת. כמה ימים לפני שנהרגת סיפרת לי שנפל אצלכם פצמ "ר בבסיס. אמרתי לך 'תיזהר', ואתה כרגיל צחקת . כל החיים צחקת, היית איש כל כך מאושר . ... תמיד תישאר בליבי, אוהב אותך המון ."

כתב אמיר, מפקד המחלקה: "... בכל משימה חשובה, תמיד כשרציתי שתתבצע בשקט, ביעילות וללא תקלות, בין אם זה סיור לילה, מסדר חשוב או כל דבר אחר – מתן היה הכתובת הראשונה שלי. ... מתן היה פשוט מבצע, ממש חלומו של כל מפקד. תמיד ידעתי שאם יש חייל שילך אחריי ראשון ובלי לשאול שאלות זה יהיה הוא, כי אין גבול לנשמה שלו ולרצון העז לתת ולתרום למדינה, וככה בדיוק הוא נפרד מאיתנו, קלע שהולך ראשון בכוח החוד, נטול כל פחד ומלא רצון לשמור על חבריו שהולכים מאחוריו ויודעים שיש על מי לסמוך."

הספידה את מתן שיר יצחק, בת דודתו: " מתני אהובנו, אתה גיבור, אבל לא הרבה אנשים מבינים מה זה לאבד גיבור כמוך. הפכת לאבא של הבית אחרי שאביך נפטר, ובכל זאת, למרות כל המגבלות והקשיים, התעקשת ועמדת על שלך לשרת כלוחם ב 'גבעתי', להיות קרבי ולתרום מעצמך למען המדינה. כל כך אדיב ונדיב. לא סתם נקראת מתן, הרי נולד ת בחג השבועות, חג מתן תורה, שמסמל יותר מהכ ול את הנתינה שלך, הנתינה שבסופו של דבר הביאה למותך. והנתינה הזו סימלה אותך כשהיא מלווה בעקשנות, בחיוך, בביישנות ובצניעות ... נזכור אותך תמיד כאדם מיוחד עם סגולות שמעטים זכו לקבל. ... אנצור אותך בזיכרונות, בחלומות, במחשבות, בכל שיר שאשמע ובכל חייל 'גבעתי' שאראה. נוח על משכבך בשלום ותהיה נשמתך צרורה בצרור החיים ."

כתבה שרי טישן, חברתו של מתן לספסל הלימודים: "... אומרים כי 'ענווה היא המידה הטובה מכל המידות הטובות'. בעיניי, ענווה היא התכונה הבולטת בך. תמיד ידעת לעזור ולתרום לאחרים בשקט שלך, בתמימות ובצניעות. כששמעתי מחבריך בצבא איזה חייל היית חשבתי לעצמי – אלה הן תכונות של מנהיג אמיתי. כמו משה רבנו , הידוע כמנהיג הגדול ביותר בכל הזמנים, גם בך היו אות ן תכונות שכיום לצערנו כמעט ולא מזוהות עם מנהיג: ענווה ועזרה לאחרים, מבלי לבקש את התהילה והקרדיט. אני גאה בך על אומץ הלב. הייתה לי הזכות להכירך."

כתב נתנאל דוידיאן, חברו הקרוב של מתן: "לפני מספר ימים מלאו שנתיים למותו של אביך רחמים , וללכתך שלך מלאו שישה חודשים, שישה חודשים תמימים של געגוע . אז למי שהיית – לצניעות, ליושר, לפרגון, לשמחה – כל מה שאכתוב לא יתמצת ולו במעט את התכונות הטובות שהיו לך. אומרים שרק כשאדם מת, רק אז נוצרת סביבו מין 'הילה', כן, 'הילה' כזו ששמורה רק למלאכים. אך אתה, מתן , לך תמיד הייתה 'הילה' זו . ... נאמר לנו ממפקד הכוח שאתה, מתן , היית החייל הראשון – 'חוד החנית' של הצוות שלך. הלכת על 'עיוור', ראשון, ללא כל פחד , ואתה היית גם הראשון ליפול מכל חבריך. אתה זה שספג בשביל חבריך את מכת האש , וככה הצלת חיים שלמים! ... נשריש את המורשת שהשארת לנו, לבאים אחריך..."

משפחתו של מתן שוקדת על הכנת ספר לזכרו. בן, אחיו של מתן, הנציח אותו בסרטון וידאו שיצר לזכרו. הסרטון מופיע באינטרנט, בכתובת: http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=3012619. סרטון נוסף ערך אביב חזן, חברו של מתן. כתובת הסרטון: http://www.youtube.com/watch?v=PofsSZEPsto.
באתר "מקושרים" הוקמה קהילה לזכרו של מתן, וכתובתה: http://www.mekusharim.co.il/Forums/ForumDetails.aspx?ForumID=10998.
קהילה נוספת, לזכרו של מתן ולזכרו של דוד פפיאן, הוקמה באתר הרשת החברתית "פייסבוק", בכתובת: http://mk-mk.facebook.com/group.php?gid=12241278461&v=wall.

במלאות שנה לנפילתו, כתבה חן, אחותו הגדולה של מתן: "מתני אחי האהוב...אני כל כך מתגעגעת אליך. ... חלפה לה שנה. שנה לא קלה עבורי ועבור המשפחה. מאז שאבא נפטר אתה היית האבא בבית, ועכשיו גם אתה איננו. ... אני כל כך גאה בך שאתה, אחי, נלחמת למען המדינה שלנו והקרבת את חייך למען קדושת הארץ. היית אדם מדהים מכל הבחינות. אחי הקטן, דע שאני כל כך מתגעגעת אליך, אוהבת אותך, ומנסה להנציח אותך בכל דרך אפשרית. דע לך שאתה פה חסר לכולנו... תהיה נשמתך בגן עדן. אמן!"

מקום מנוחתו

עבדתי מתן
בן 20 בנופלו
מקום מנוחתו בית העלמין הצבאי אופקים
חלקה: 2
שורה: 2
קבר: 1