דלג לתוכן העמוד
יחיא רוני
 

יחיא רוני

בן שולמית ויחיא
נפל ביום כ"א אדר א' תשס"ח (27/02/2008)
מקום מנוחתו בטחה

סיפור חייו

רוני, בן שולמית ויחיא, נולד בישראל בי"ז בכסלו תשכ"א (06.12.1960). נולד בבאר שבע וגדל במושב ביטחה בנגב המערבי, שהוריו היו ממייסדיו, עם שישה אחים ואחיות – מלכה, גבריאלה, משה, שאול, צדוק ודורון.

רוני למד בבית הספר הממלכתי-דתי "נחלים" בקריית החינוך מרחבים, והמשיך לתיכון המקיף הדתי באופקים, אותו סיים במגמת חשמל.

בתום לימודיו התגייס לצה"ל ושירת כנהג. הוא בחר בתפקיד זה כדי להגשים את אהבתו העזה לנופים ולמרחבים, ואכן אמר "חרשתי את הארץ לאורכה ולרוחבה בתקופת הצבא".

עם שחרורו מצה"ל הכיר רוני את אסתר סבג מאופקים. הם נישאו ועברו לגור ברחובות, שם נולדו ניב (1989) וליטל (1991). כעבור כמה שנים גברו געגועיו למקום בו נולד והמשפחה עברה לבית במושב ביטחה. במושב נולדו קורל (1993) ועידן (1999).

רוני היה בעל נהדר, אב חם ואוהב שידע גם להיות חבר טוב לילדיו. בשעות הפנאי הירבה לתור בארץ עם משפחתו, ומדי שבוע היו יוצאים להכיר את הארץ "דרך הרגליים". המשפחה הייתה חברה בארגוני שמירת הטבע ודרך הטיולים, באזור מגוריהם ובאזורים מרוחקים יותר, הנחיל רוני לילדיו מורשת של אהבת הארץ ונופיה. בערבים הוא נהג ללכת לשיעורי תורה במושב, ומדי יום הקפיד לצאת עם רעייתו לצעדה ספורטיבית בשבילי המושב.

במשך שנים עבד רוני כנהג של משאית ומערבל בטון, תחילה בחברת "בר בטון" ובהמשך ב"סולל בונה". אחרי שנים של עבודה קשה, במהלך בדיקה רפואית שגרתית, נתגלתה אצלו אי-ספיקת כליות חמורה. לאחר גיוס כספים וכוחות נפש עצומים הוא עבר השתלת כליה בהצלחה ושב לביתו.

כתוצאה ממצבו נאלץ להפסיק לעבוד, והמוסד לביטוח לאומי הציע לו לימודים בדרך לשיקום. בשנת 2004 החל רוני ללמוד במכללת ספיר הסמוכה לשדרות. לאחר שהשלים לימודי מכינה החל בלימודי לוגיסטיקה לתואר ראשון. הוא התמיד בלימודיו למרות המצב הביטחוני הקשה והקסאמים הרבים שנחתו באזור, ועמד לסיים בהצלחה במחצית 2008.

ביום רביעי כ"א באדר א' תשס"ח (27.02.2008), סמוך לארבע אחר הצהריים, כשרוני סיים ללמוד והיה בדרך לרכבו שחנה במגרש החניה של המכללה, נשמעה אזעקה בשל ירי קסאם מרצועת עזה. מיד אחר כך נחתה הרקטה והתפוצצה מטרים אחדים מרוני, שנפצע באורח אנוש מרסיס בלבו. הוא הועבר לבית החולים באשקלון, אך שם מת מפצעיו כעבור זמן קצר.

בן 47 במותו. רוני הובא למנוחת עולמים בבית העלמין במושב ביטחה. הותיר אישה וארבעה ילדים, אם ושישה אחים ואחיות.

"הבשורה המרה היכתה את כולנו בהלם", כתבו בני המשפחה, "הלב סירב להאמין שאיש נעים הליכות, חייכן, טוב לב ואהוב כל כך נקטף בדמי ימיו ובחטף. כולם ממאנים להאמין שלא יראו שוב את האיש שכל כך אהבו, כמו שנאמר 'איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא'.

יהי זכרו ברוך עד עולם".

במכללת ספיר הוציאו את עיתון הסטודנטים "ספירלה" בגיליון מיוחד, בו סיפרו חברים ללימודים על רוני שהכירו. סיפר מוטי: "רוני לא היה משוויץ שהוא חכם יותר מכולם ושיש לו ניסיון חיים, למרות שהוא היה מבוגר מרוב הסטודנטים. רוני היה אדם משקיע, לא קופץ ולא מתחכם. בא ללמוד, להפנים ולהשכיל". ענת כתבה: "בחור זהב עם חוש הומור בריא, ומאוד צנוע. בן אדם שלא מתנשא. רוני היה איש משפחה ואהב את משפחתו מאוד... רוני בחיים לא הרים את הקול שלו, גם אם משהו היה לא בסדר. אני זוכרת אותו תמיד מחייך, תמיד חיובי... תמיד דאג לכולם ועזר לכולם. אם היה בקיא בחומר מסוים הוא תמיד דאג שאדע את החומר היטב, תמיד חשב על אחרים ולא על עצמו".

מקום מנוחתו

יחיא רוני
בן בנופלו
מקום מנוחתו בטחה