דלג לתוכן העמוד
שרבף שמואל
סמל 

שרבף שמואל

בן שרה וירמיהו
נפל ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973)
מקום מנוחתו הר הרצל

סיפור חייו

שמואל, בן שרה וירמיהו, נולד ביום כ"ח בניסן תשי"ג (13.4.1953) במושב פטיש בנגב הצפוני, הוריו הגיעו ישר מ"שער העלייה". בשנת 1958 עברה משפחתו לירושלים והוא למד בבית-הספר היסודי "הר ציון". אחרי כן למד בישיבה התיכונית "קרית נוער" בבית וגן בירושלים, במגמה לנגרות. בבוקר היה הולך ללמוד ובערב היה חוזר לביתו ושוקד על שיעוריו. משנת 1958 התגוררה משפחתו בשני חדרים בשכונת ימין משה וימי ילדותו היו קשים. שמואל היה דתי מאוד, שומר מצוות וירא שמים. תמיד התפלל בכוונה רבה וביראה מרובה, וקבע לו עתים מזומנות לשינון מזמורי תהילים. הוא היה בן תורה שגלומות בו אהבת ישראל ואהבת האדם. בשבתות היה עובר לפני התיבה וקורא בתורה. הוא טיפח את בית-הכנסת "ישמח משה" בימין משה, דאג לנקיונו ולשמירתו ומתוך התנדבות עזר לאביו, גבאי בית הכנסת. שמואל היה צנוע, עניו ונחבא אל הכלים, אדיב, מנומס ונעים הליכות, שקט וביישן. מעודו לא עלב בחבר ותמיד רחק מריב וממדון. טוב-לב היה, אוהב לעזור לזולת, הקפיד על מתן צדקה בסתר ואוזנו קשובה לכל ידיד בשעת צרה. הוא אהב מאוד את בני משפחתו, חלק כבוד רב להוריו, וקיווה תמיד לעזור למשפחתו ולהקים בית בישראל לאחר שישוחרר מצה"ל.

שמואל גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1972 ושירת ברבנות הצבאית. לאחר הטירונות השתלם בקורס למוסמכים לכשרות ובקורס לטבחי מעוזים. הוא היה חייל אחראי ומסור לתפקידו ושימש דוגמה לחבריו במזגו הטוב ובצייתנותו. מפקדיו העניקו לו את "אות השירות המבצעי". ביום הכיפורים, י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), בשעות הצהריים, בצומת נדי, נהרג שמואל בהפצצה של מטוסי האויב. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר הרצל, בירושלים. השאיר אחריו הורים, ארבעה אחים ושמונה אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אנו, רעיו של שמואל, נזכור את נאמנותו ואת מסירותו לתפקידו. נזכור, כי עד רגעיו האחרונים דבק במשימתו ולא נטשה".

הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת "ישמח משה" בירושלים.

מקום מנוחתו

שרבף שמואל
בן 20 בנופלו
מקום מנוחתו הר הרצל
אזור: ה
חלקה: 4
שורה: 3
קבר: 5